כמו במסע הפילים הנבחר

מקרתגו שלי רחוקה

חוצה את ההר

 

ממערב תבור מלוטף עננים

ממזרח

עצי שקד עצובים

מה להם היות עצובים

הרי בפריחתם הם

 

הגשם הכה בפני,

כמו תשובה

כמו צלקת שהתעוררה

תמונות

באיראן מדברים העשרת אורניום

שיא בטכנולוגיה

בככר קוטעים יד ילד

גנב גנב גנב

לחם

חסר תשובה

כמו זרועות חמלה

חסרות

חסרות

 

חוצה את ההר

עתה כבר עוור ליופי

כמו בגנגס בשקיעה מופלאה

ריחות המתים

תמיד תהיתי

האם האש לא מגיעה לנשמות

האם מספיקות הן לברוח

להינצל

 

היום

תשובה כצעקה

לא

לא

השיגה האש

חרכה נשמות

והילד

נשמתו קטועה.