בשבוע הזה שבין יום השואה לעצמאות

כשהנפש עמוסה בזכרונות ילדות

מסיפורים של עצב וכאב

על משפחות שהושמדו

על בודדים שנותרו

כדי לספר כדי שניזכר

שלא אוהבים אותנו בעולם

כי אנחנו אנשים בעלי גאווה

ואי אפשר לשבור אותנו בקלות

ושהאמונה באל עליון

מחזקת את הרוח שבקרבנו

וגורמת לנו לאחדות.

 

והנה אנחנו כבר חושבים

על החיילים בנינו מגיניי הארץ

שמסרו את נפשם

כדי שאנחנו נחיה כאן

בבית שהקמנו במדינה

שצרה מלהכיל את אוהביה.

 

ובתפר הזה שבין שואה לעצמאות

עלינו לדבר על חשבון הנפש

שאנחנו צריכים לעשות לעצמנו

כדי לראות שאנחנו באמת ראויים

לעצמאות.

 

שבת שלום לכול חברי דרך המילים המבקרים

בביתי.

 

אוהב את כולם

גיא