לאורה של שקיעה

עם גלים מתנפצים

אל החוף מותירים

שובל לבן של קצף לבן

ראיתי אותך

באותה חולצה תכולה

שפוף אולי עצוב

כמעט בוכה

רוח קלה נשבה

מבדרת שיער ראשך

כל כך רציתי לעזור

רק לא יכולתי

כי אני הרוח הנושבת

 הבנתי

אתה בזרועות האחרת

קשה עלי המחשבה

איך היא ואתה

 מתעלסים שם במיטה

 את זה  לעולם לא אדע

האם זה קרה בשלהי הקיץ או הסתיו

 מה זה בעצם משנה עכשיו

כל זה התרחש מול עיניי

העיניים שגרמת להן לצחוק

כבו עם הזמן.

רק שאלה לי נותרה

האם גם שם ההנאה היתה במלוא עוצמה

האם גם אותה כל כך אהבת וחיבקת

האם גם היא היתה האחת והיחידה

האם גם לה חסרה תמיד הדקה

או שהיתה פשוט יותר חכמה ומבריקה

האם גם לה אמרת  שכל כך טוב

האם אליה נסעת יותר קרוב או רחוק

האם?