מחושך לאור06/05/2008 20:29 | elia mosheמחושך לאור
יום עצוב להורים,אחים וילדים
בשותפות גורל אומללה
כאב ועצבות של אומה,
איך ממלאים את החלל שנותר,
האובדן והכאב על אדם שניגמר ?
יום שאין בו מזור וארוקה
וצרת רבים שאינה נחמה,אף לא חציה..
דקת דומיה,שיר עצוב וצפירה
הם רק תזכורת כואבת וממחישה,
שמות,דרגות ומספרים,משפחות וחברים
עשרים ושתים אלף רסיסי חיים
גדועים,מקוטעים,
עוד צפירה ודקת דומיה
והעצב נמהל בשמחה..
דבר והיפוכו..אולי לא..
כמו מחושך לאור או "מעבדות לחירות"
כך מיום הזיכרון ליום העצמאות
ושוב אוספים את השברים
מעט יותר שחוחים,
מוחים את הדמעות וממשיכים.
|