בסערת העתים
מה נותר

את הדברים אין להשיב.
לא יועיל ,
דבר לא יעזור.

הפצע נפתח,

הדם זלג.

עצב שתת
לתוך הלב פנימה.
דמעה אחת קטנה
במורד הכאב.

נושא זאת הדמעה איתי.
יבשה היא זה מכבר.
במקום המילה נשיקה,
עודני זוכר אותה הדמעה.


נכתב בתגובה לשירה של טאקילה -
" שתיקתי זועקת "


תודה ללאה גת
לנגיעת נוצתה.