מגישה את עצמי דרך

משקפיים שקופות
של תמימות

מגרוני,

הבזקים וצבעים נשפכים

מנגנת בקולי

תמהה על אובדן הזמן

וחלומות אבודים

אוחזת בקצה קו

מושכת במושכות

לאורך זמן

חיה בסבל

            עם הסבל

                            הבלתי נסבל.