כמה חששתי, שמא לא אפייס אותך
עינייך הלחות בי הביטו, בעיני רוחי.
מוחה דמעתך, מייסרת לבך,
מסתגרת בשתיקה.

נוחי, יקרה.
נומי מעט, מתוקה.
שמרי עצמך
לעת ערב.

לבי יחגוג בשמחתך,
עת לכבודי תתתקשטי
במיטב מחלצותייך,
בחיוכייך.

יד אניח בידך,
בעינייך אביט.
שפתיי אגיש לשפתייך,
אשמח במטבעות לשונך.

תודה לטאקילה ולשירה:
" אמרת: רק תגידי.."