תועה בסבך עבות, שביליו
כוסו עלים, אטמו
עיניי מראות, מסלול
ברור היה,
אין קול מנחה, סימן מורה,
שנית לבד, אובדת.
חולפים צללים, פוצעים
דרכי,
מולם נמס קולי, הועם
צלילים חברו לשקט.