בתחושותיי

רוח עזה מבלבלת

מכה בגופי

אבודה

בלי קצה חוט

חובקות וחוברות במעופן

חונקות.

לא אתבונן בבלבול השחור

הרוח,

נושא ומכה

כיווני חוטים אבודים.

 

רוצה האמת שתקשור

אל היש

לסיכוי המתבקש

עם גוף מדמם

ועין דומעת

נפער בי פצע

 

ארוכה יעלה

כאורך הדרך ספוגת תחינותיי

התשמעו?

 

יודעת,

אלו חיי

אשאב כוחותיי לבד

העיקר -

לא להשאר בדד.