תמיד אהבתי בך במיוחד את העיניים.

עיניים ירוקות עם מעט אפור בתוכן.

זה גרם לי לחשוב שאת דומה,

אבל עדיין קצת שונה מכולם.

 

אני נזכרת איך היית אוחזת בידי,

ומלטפת כשכאב לי מבפנים.

תמיד ידעת לקרוא אותי

גם כשניסיתי בכל הכוח להסתיר.

 

את זוכרת את הפעם ההיא...

היית כזו משוגעת ואני,

רק רציתי ממך עוד ועוד.

היית כל-כך יפה.

 

ובאותו אחר צהריים קסום

היית בשבילי ורק שלי.

ניגנת למעני וידעת כמוני,

שזו הפעם האחרונה.

 

 

תמיד אהבתי בך במיוחד את העיניים.

עיניים ירוקות עם מעט אפור בתוכן.

לפעמים,בלילה נדמה לי שאני רואה אותן,

שם ליד הכוכבים.

צוחקות עליי ואיתי, אוחזות בידי, מנגנות לי,

קוראות את כאבי.

 

מול המראה,

טיפות המים שוטפות זוג עיניים

חומות ,אדומות .

דומות לכולן ,אך עם זאת שונות.