מעבר לדמוקרטיה מפוכחת23/05/2008 05:39 | גנסיסשמתם לב למאמר שלשום על אב שתובע את בנו על גנבת המכונית?רבים יאמרו "אבא רע"ואני אומרת שכאן מתחיל החינוך.כי --מה קרה לנו עם חינוך הילדים?
בדור הקודם ,בחו"ל במיוחד,היה החינוך הפרוסי:אסור לדבר אל ההורים אם הם אינם מדברים אליך,שלא לדבר להתווכח או לחלוק על דעתם.
הדור הבא,החליט "לא נהיה כמו הורינו,אנחנו נחנך אחרת"ושמו את הילד במרכז.זה עוד לא נורא,אבל ביטלו עצמם והצרכים שלהם מפני רצונו עוד בהיותו תינוק כמעט.אז הוא למד שרצונם אינם נחשב ורק הוא החשוב וכך הוא נהג בכתה ואף למד שאין תוצאות למעשיו .טוב שהוא למד לא לפחד מפני המחנכים,הורים-מורים,אבל הוא גם למד שאין תוצאות לכל מה שיעשה כי ההורים יחפו עליו,ולא חשוב אם יעבור עברה,יעתיק במבחן,יכשל בציוניו,ההורים יבואו להתווכח עם המורה שתעלה לו ציון.מורה אחת סיפרה לי על תלמיד שבקושי הגיע בציוניו לשש,הההיא שאלה את ההורים אם הם רוצים שתעלה לילד את הציון לתשע,הם ענו בחיוב.כלומר אפילו הם כבר אינם מבינים את המאמצים שאדם צריך לעשות כדי להגיע להשגים,אז הילד חושב שהכל מגיע לו ללא מאמץ.ישנם הורים שבקושי יש להם לשלם חובות ,אבל לילד הם יקנו ליום ההולדת לגו יקר.כך לא למדו הילדים יחס להורים,להביא לאמא כוס מים כשהיא חוזרת מהעבודה או להודות להורים על דבר מה.הכל מובן מאליו.הכל מגיע.אז למה שיתאמצו בחיים.
אז הנס הגדול הוא שבכל זאת קם לנו דור נהדר של נוער לוחם,מתנדב למשימות חיוביות.נס גדול הוא.אבל מה עם האחרים,שיושבים על הברזלים?שצורכים סמים?נוצרה דיקטטורה של הילדים.בלי ששמנו לב.תחשבו על זה.
בסיכום צריך דמוקרטיה,והתחשבות בילד,אבל אנחנו צריכים דמוקרטיה מפוכחת שאינה מבטלת את ההורים וצרכיהם מפני צרכי הילד.במקום הילד במרכז,הילד ליד ההורים ובא לציון גואל |