הצורך הרי הוא כמו ידע, חוצב בתוכי

מבקיע לוחות, פוער חללים

הוא נע אנכית לכיוון מטרה

ואינו מאזין לשום הצעה

 

הצורך דורש, אינו מבקש

לשים מטרה ולרוץ לעברה

הוא מחליט להגיע, מחליט שצריך

שצריך כמו אוויר, שצריך זה נחוץ

 

אך מי האדון, ומי הטיפש?

מי כיוון, מי קבע, מי ביקש?

לעזוב את הכל, להשאיר ערימה מיותמת

ובלי עוד מבט, לקפוץ מהצוק