עד ש-

26/05/2008 14:45 | rebecca
עד שתצא הנשמה
קרועה ובלויה,
עד שהלב יידום
משומש מדי
עד שיתרוקנו מעיני הדמעות
כי כמה אפשר לבכות?
עד שתתפרץ הצעקה
המתחבאת אי שם בפנים
משוועת, אילמת, לצאת.
עד שייקרעו המחיצות
ויישברו הקירות
על ידי
עד שישקוט שוב
כאילו כלום.
עד אז, אמשיך לחייך
לקום בבוקר וללכת לעבוד
ולחזור הביתה ולהתקלח ולאכול
ולשכב לישון
עד אז, אמשיך
כאילו כלום
כאילו כל מסכת חיי
אינה עומדת על בלימה,
מאיימת להיקרע