ולפעמים האבן כה כבדה...

סותמת את הגולל

מחניקה את תהום הנשיות שלי

לא משאירה צוהר דל

ובחשכת מי התהום תתבהר בבואתי

חיוורת וצרובה

מרוטשת מפגיונות צייד האהבה

מצלליות אנשים

מרוחות, רפאים

ללא מגע יד אדם