אינך

ואני
ערה שוכבת
בין סדינים סתורים
מלאי זכרונות
נזכרת באהבה הראשונה
(כל כך מזמן היתה)
בוהה בקירות
ולוחשת
"אל תלך"
דמותך לי אבדה
בין צלילים וצללים
ואינך.