אמתין עד כלות.02/06/2008 20:07 | עליזה ארמן זאבייד מנופפת לשלום, לאיטה גוועת,
באופק מתרחקת נבלעת דמותך,
אוניה בלב ים טווה דרכה
אל האופק ,אל הלא נודע,
ואני בגפי על החוף, וידי עדיין מושטת.
אט אט מורדת לאיטה
מבטי מחפש את האין סוף,
תרה אחר עקבות שאבדו בחול
ליבי ממאן לעזוב.
אורות ליל מבליחים מרחוק,
מרצדים במשחקי גוונים על המים,
התשכחני אהובי, שמא תשוב,
ואני אמתין עד כלות.
|