עַל טַס כִּסּוּפַי
הִגַּשְׁתִּיךָ מִגְדָּנוֹת לִבִּי
וּמִן הַמְּעַט שֶׁטָּעַמְתָּ,
חוֹלַלְתָּ בְּשִׁכָּרוֹן חוּשִׁים,
סוֹפֵג לְתוֹכְךָ צְפוּנוֹתַי.

הֲלֹא יָדַעְתָּ זֶה מִכְּבָר
לֵילוֹת שִׁמּוּרִים
בְּצִדּוֹ הֵאָפֵל שֶׁל יָרֵחַ,
הֵאִיר עֵת בָּאתָ אֵלַי
וּבְלִבְּךָ מִשְׁאָלָה נִמְהֶרֶת.

בְּרֵרַת קִיּוּם.

מִגְדָּנוֹת לֵב