אנשים נחמדים

מכאן,ומשם,ובכלל,
גל רודף גל,
באו והתקבצו,כקהל,

ממרומי מטולה הרוגעת,
ועד הרחק,
לקצה האחר,כמעין מובלעת,

לא תמיד שמות יש  לנמצאים,
רק חלונות בצבעים
וכינויים,לך תדע מאין הם באים ,

הקהל,משנכנס להיכל,
ברוח של הוד נעטף
ושופך ממחשבותיו,ואף ליבו נחשף.

כדרך נימוס בין הבריות,
יחמיא בטעם
לאחרים,שאף הם הקריבו יצירות,

אנשים נחמדים לכל הדעות,
בהערכה ובאהבה,
יקישו במקלדת אות אחר אות,

לא רעות חלילה ימטירו,
לא טרוניות ,או טענות,
רק ,לשבח ישירו ויאדירו.

יש ולפעמים אדם תוהה,
האמנם הם כאלה?
ואולי הוא טועה,

הלא ,מי באמת שם ?
מוכשר,ודאי,
אבל האם נחמד הוא גם?

ואז כמו באגדות,
במקום שנקרא פסגות,
נפגשים,נרגשים,איזה חגיגות,