עוד זכרון אחד ודי20/06/2008 05:11 | טל קזהרק עוד זיכרון אחד ודי.
רק עוד אהבה אחת רק עוד זריחה אחת ואז לחכות בשקט לשקיעה.
הלוואי והייתי יכול להגיד באמת מה שאני מרגיש אבל לא,
אני לא יכול לחיות יותר כפי שאני חי כעת,
ורק הולך ומדרדר,
מבלי מישים אני הולך ומדרדר.
והשירה של מה שנקרא חיי,
אותה שירה בלתי מובנת ובלתי ברורה לפתע נגמרה.
ואז הבנתי שאין ברירה ואני חייב להפסיק את השטויות שנקראות חיי הבלתי ברורים.
כמה טיפשות חיי יכולים לספוג,
כמה אכזבות בלתי נגמרות.
ופתאום שהפסקתי כבר להאמין הגעת את.
|