העולם לא עמד מלכת,

הוא המשיך להסתובב על צירו.

המכוניות לא עצרו,

הן המשיכו לנסוע.

שום דבר לא נעצר,

בשביל כולם זה לא היה יותר מדי.

 

היא המשיכה לרוץ,

הוא המשיך לנסוע

וגם אתה המשכת לעבוד.

לילה הפך ליום,

יום הפך ללילה.

שמש הפכה לירח,

ושמיים מעוננים הפכו לשמיים חשוכים מלאי כוכבים.

 

 

העולם שלנו קפא

והפסיק לחוג על צירו.

 

מוזר שעכשיו רואים בזר פרחים לא יותר מלהניח אותו על אבן בעלת משמעות,

וזכרונות משותפים כבר אי אפשר לחלוק אותם איתך.