קול נישא מהדהד

פעמוני אהבתך,

כמשב

רוח קדם

זוקקה עצבותי

תמירה בלעדייך.

 

נשימתי נעתקה

ביום לכתך

ללא שוב,

מבכה דמעתי

הזרוקה,

בחופן אדמתי

אבודה.

 

ידיי שלוחות לאופק,

לגשר השיכחה

לאסוף אותך

אל נהרות חיי.

כמשוט רם

על

גלגלי ימיי

שחונים

אסופי שתיקתי

צוננה