משאול תחתיות

פצועה מסוגרה בתוך גופה

הייתי שנפגשנו לראשונה

ואתה כמו קוסם,ידעת

את צרוף האותיות

שלמילים הופכות.

נכס שלי לחשת באוזני

ופתחת את סגור ליבי

כמו שדה פרחה לה

האישה החבוטה

שכבודה נרמס

ובטחונה להפקר הפך.

לימים,בשומעי את קולך מרחוק

גופי נרעד ובחום הוצף

דרוכה לשעה שדרור אקרא

לאישה שכלואה בילדה

ואהבת אמת טרם ידעה.

היינו,שני חצאים שלשלם הופכים

ראש אחד על עצמנו מעידים

כל כך טוב היה לאהוב

נפשי לא ידעה שובע,

את גילי הצעיר הקרבתי למענך

גבר שלי ו-עוד ארבעה

אהבה גדולה שבשלה

ואת פער הגילים צמצמה

והנה אני כמעט בת שמונים שנה

בין פרקי חיי עבר הווה עתיד

אהבתי האחת תשאר תמיד

אני יודעת,שאין מקום ל-למה בחייך

אך מה קרה שהאותיות התבלבלו

ולמילים זרות הפכו,

תבין !

אחרי עשרים שנה!

זו בגידה מאוד קשה.