נווה צדק

14/07/2008 20:36 | עליזה ארמן זאבי
 
אני עוצמת עיניי
שבה אל מחוזות ילדותי,
אל אותם סמטאות ציוריים
חופנים המה רחובות צרים וארוכים.
בעיניי רוחי, עודני מהלכת בהם יחפה.
 
קולות, ריחות, טעמים,
בליל שפות וניגונים
כניסות מקושתות לפתחי בתים
תריסי עץ מהוהים, בפרחי גרניום טובלים,
בתים מטים ליפול, בצידי בתים ראותניים,
ישן לצד חדש, כמזרח ומערב,
משחקי שכונה בפשטותם, ישחקו הנערים
זכרונות מתמזגים בים געגועים.
 
יש והגעגוע יתקוף....