התשורה18/07/2008 14:38 | דגההתשורה
משוכתב
תוגה במבט עיניה,
בערגה צופה מעל.
כאצילה, ענוגה יושבת
וברכות רגליה חובקת.
מלמלה כחולה שימלתה,
מפזרת קפלים, גלים לגופה,
כל כולה זיו, רוך ועדנה.
רק כנפיה הורדרדות,
החרסיות,
מעורר בי הזכרונות :
"הרי לך התשורה,
כמלאכית בחיי אַתְּ שורה..."
הנחת אותה בידי,
ובאותו רפרוף חש לבי.
לעולם לא אשכח., בן חסותי...
את שהיה איתך, אהובי...
זכויות שמורות ! |