נאלמת21/07/2008 15:50 | רומן שיכריהקירבה נאלמת בשקט מתוק מהוסס החושך מלטף רגע ורגע שובה את כולך מגשש אחר מגע מלטף חוטף תופס אותך ונושך בקצות שפה בין סדיני הטבע, עלים אדומים מתפתלת כגל גאות , ערומה נוצצת ככוכבים בחושך נשכבת ברכות על שפתיי בנגיעות רחוקות קרובות , נושכות ימים. |