האביב

הָאָבִיב וְהַפְּרִיחָה, מְסַמְּלִים אֶת הַתְּנוּפָה,

הַתְּפִלָּה וְהָאֱמוּנָה, מְשַׁקְּפִים אֶת הָאַהֲבָה.

מַהוּ הָאָדָם אֲשֶׁר יָצַרְתָּ,

בְּלִי נָשְׁמָה שֶׁבּוֹ נְפַחֲתֶהָ.

כִּכְלִי רֵיק מִתּוֹכֵן הִנּוֹ

וְכַכֵּלִי בְּלֹא יֻצַּר דִּמִּיתִיו.

הֲרֵי אֱלֹהֵינוּ הוּא הַדּוֹאֵג לִשְׁלוֹמֵנוּ

וְהַמַּבְטִיחַ אֶת אָשְׁרֵנוּ.

עַל כֵּן אֱלֹהַי, אָנָּא שְׁמֹר וְהָגֵן.