אלו הם קולות צלילי האקורדיון, הצלילים שהקפיצו אותנו בריקודי עמים,

מידי ערב שבת במעגלים, יד אוחזת יד, רקדנו שרנו לחיי הזמנים היפים.

לזכור את הבנות עם המבנסיים הקצרים, הגומי שסגר שוקיים מקפצים,

את התצאית עם המכנס הקצר,את התום ,העיניים הבורקות של הבחורים.

 

אלו קולות נפיצי גחלי האש, המדורות שריחות תפוחי האדמה נשרפים,

רקדנו סביב למדורה בן לוקח בת, אחזנו בהן במותניים מעט מבויישים.

לזכור את אורה,את נאוה,את יפה ,במו שהיו יפות ,עם שיערן המבדר,

היופי בחן התמימות,הרוך בחמלה על החלשים, לחיי הזמנים היפים.

 

אלו קולות ,הנהג שלנו חברמן, או סע מהר רודפים אחריך, סע מהר,

הטיולים למונטפור, השינה באכסניות נטושות, בלילה כולו סוער.

קמנו בבוקר צבועים במשחה,או ישנים בחוץ על הדשא הירוק,

לחיי הזמנים היפים , טוב היה לנו כל כך , לא הפסקנו אז לצחוק.