ושוב,

הבדידות מכה בי,

מביאה בכנפיה גם עצב.

חזק יותר,

חלש יותר,

כל זה אינו משנה.

מה שמשנה הוא-

ששוב באה לבקרני.

והיא כמו כל אותם המזמינים עצמם

בלא להקרא,

יחד עם כל חבריהם.

אותם כאלו שלא יעזבו

עד שלא ימאסו במקום מושבם.

ידידה אני לה,

אך שלא מרצוני,

מכורח,

אך היא

תמיד תרגיש נעים לבוא ולשכון בליבי.

 

אז עכשיו,

לך תגיד לבדידות הזו,

ששוב באה לבקרני-

ללכת.

 

 

ב'-ה' אב סח'

3-6.8.08

--------

שבתי אליכם, אחרי הפסקה של כמעט שבוע בגלל סמנריון הדרכה ארוך אך חביב שנתקע לו באמצע החופש. כיף לחזור!

וד"א, אני לא מאוד מוצלחת עם שמות, כמו שבטח לא ממש קשה לפספס. אשמח לרעיונות מוצלחים יותר!