בעונה הזאת, אני נזכר בהם, באלו הצברים,

עם כל הקוצים שבהם,כמה שהם מתוקים.

כן זאת רק הקליפה,הגמלים אוהבים אותה,

רק לקלף בסכין, אני נהנה מהמתיקות שלה.

 

בעצם רציתי לשיר, על הצברים שלנו בארץ,

אלה שגדלו, בזמנים הקשים,תמיד עם מרץ.

גם אלה שבראשם,שלט צבע פרח הצברים.

הג'נג'ים של פעם,שהתנדבו תמיד ראשונים.

 

מצאתי ענין לשיר להם,חלקם אינם עוד חיים,

הם גדלו בשדות קוצים,אך צילם מאיר כוכבים.

קשה למצא שכמותם,בוילות בבתים מטופחים,

יפה היה חזונם,יפים הזכרונות שהם מותירים.

 

אלו הצברים,הם מופיעים בדרכים, דוכנים דוכנים,

בימי ילדותי היינו מוכרים,לאסוף כסף ללימודים.

אויה אותם הקוצים,וואי איזה מתוק הוא הפרי,

אני יצרתי סלט צבר,בטרם יפוג הוא מזכרוני.