מכתב לאבא .

08/08/2008 08:29 | ארמגדון
 
אבא ...עברו 3 חודשים מאז הלכת
אתה חסר לי כל כך.. אני מתגעגע
מכוניתך עדיין כאן למטה  
כל פינה בבית מזכירה אותך
כל מקום שהייתי איתך
צובט בלבי מעלה  דמעות בעיניי
 
 
אבא ...כולם אומרים שהזמן משכיח את הכאב
אך אני מרגיש שהזמן חולף והכאב לא ממש מרפה
בקברך לא הייתי מאז הלכת
קשה לי נורא לראות אותך למטה
זוכר אותך חזק כל כך .שאילו היית חי
 את האבן הזו שמונחת עליך היית זורק וקם
 
  אבא... את יום הולדתי .חודשיים אחרי לכתך
חגגתי לראשונה בלעדיך   
את הקידוש בליל שישי עשינו  רק עם כיסאך
דמעותיי התערבבו בייין הקידוש שלגמתי
כיסאך הריק לימיני
וכהרגלי אני מושיט את הכוסית לעברך
 כאילו אתה כאן
 
אבא... קשה לי לכתוב עליך בלשון עבר
היית דמות בחיי שלא ניתן ממני לקחת
היית כאן .תמיד בנמצא.תמיד קיים
 לא רק למעני .למען לכולם
 
 
אבא....לדוג הפסקתי כבר ללכת
חברינו לדיג הולכים בלעדינו
 ציוד הדיג  שאהבת כל כך
מונח למולי כאבן שאין לה הופכין
אמא אמרה שהציוד השארת בשבילי
קשה לי לקבלו. קשה לי להשלים שאתה כבר לא תבוא
 
אבא... אני מתעורר לפנות בוקר
מביט בתמונותיך .בסרטונים הקצרים שלנו יחד
אתה שם כל כך חי.. כל כך שמח
שלרגע אני חושב שאני רק צריך להתקשר אליך
שלרגע אחד קטן אני רק צריך לפתוח את הדלת
וכשהסירטון נגמר ..גם החיוך  מפניי נעלם
 
אבא....אתה כבר לא איתי
אבל אתה עדיין בלבי
כשאני נזכר בך .אני מרגיש נופל
מרגיש כאב בלב.חש כמה אתה חסר
בוהה  והוזה מנסה בכל כוחי להעלות את דמותך מולי
 
אבא.... שמור עלינו שם למעלה
תהיה חזק שם כפי שהיית כאן
זכרך לא ימוש מאיתנו לעד .