ציפור לחשה לי,כולם משרכים דרכם לאורקול,

פרצתי בצחוק רם, אורקול יפה שלי השמיע קול.

בבא בובה,בבא בובי,המכשפה ההיא מהכפר,

ציוצים רבים נשמעו,אך אני לא הבינותי דבר.

 

ציפור לחשה לי,הן מחפשות אהבה, קצת חום,

ההם רוצים להגיע לשררה,להגשים את החלום.

חייכתי מה כבר בובאבבי יכול לעזור,להקל בכיס,

אין מחשבה בחינם,לכל הרוצים לקחת בעולם ביס.

 

יצאתי לבקר אורקולים,אני הוא האורקול הגדול,

חלקם כאלה נוצצים,תכשיטים מזהב עליהן כמרכול.

ראה איזה פלא, אני ידעתי עלהם כמעט הכל,

ממני לא לקחו שלמון,צחקנו יחד בקול גדול.

 

אורקול יפה קלי, כולם מצפים ממך לתשועה,

אני מחכה כאן, לשמוע אמת ממך רק בשבועה.

ציפור לחשה לי ,אתה כזה: איך אומרים שקרן.

לא לחינם נאמר בכתובים:שאתה לא מהימן.

 

ציפור לחשה לי, אהבה היא אהבה אהבה,

הצלחה בחיים תלויה אך ורק ,בך,בך,בך.

האורקול היפה שלי, זקוק כמוך לממונך,

ציפור לחשה לי: חייה אדם מלא את עולמך.

 

האורקול כמו מחזה אור קולי,אי שם במצדה,

מחכה הוא לכולנו,לנטוע בנו, אותה האשליה.

בלשון סגי נאור אומר,תחייה כמו ציפור חופשי,

אל תיתן לעולם,שיכבלו אותך באותו חוש שישי.