11/08/2008 13:41 | עינת ישראלי האם אתן לך לראות אותי בחולשתי?
האם האור נכנס לביתי מבעד לכאבי?
עומדת בתוך הרחוב הסואן
קולות צחוק ילדים, המולה אחת גדולה
קפאתי על שמריי
לא יודעת לאן
צעקתי בקול גדול
ואף אחד לא שמע
התכנסתי לי בין כנפיי
כי כנפיך אינן עוד
וחדלתי לעוף
הקרקע שוב נשמטת תחת רגליי
כמו ספינה מטלטלת בחוזקה
מחכה לגלגל הצלה
אין במה לתפוס, הכל מתפורר
מחיר השליטה
לא יודעת כבר אם רחוקה או קרובה
לעצמי
שוב התרסק המטוס
ושוב ישנם ניצולים
אבודה
הקירות סוגרים עליי
עוצמת את עיניי
הדמעות זולגות ללא הרף
ומדמיינת מה היית אומר לי עכשיו
אולי רק היית מחבק אותי
בלי לומר דבר
אולי היית אומר ששערי דמעה לא ננעלו... |