מחסן12/08/2008 11:09 | Rumpelstiltskinמילים קשות לי, אתה מבין?! הן דחוסות ושוקלות כמו מטילים. חסרות יכולת העברה.
בלילה, בחלום, הופכים המטילים לציפורים, ואני מברכת אותם לשלום בפרידה. לאן עפות הציפורים? אולי למישהו אחר...
גם אצלך נערמים מטילי מילים בסופו של יום? ולמה אתה מעביר אותם אליי? יש לי מספיק משלי, לא?!
אילו כל אחד היה יכול רק להשקיט את עצמו, אולי היה הרבה יותר שקט בעולם. בינתיים אנשים נתלים זה בזה, נזקקים כמו ילדים לאבא ואימא, מבקשים מקום מחסה אצל האחר, מבקשים להיעלם במחסן הצבעים שמישהו אחר בנה לעצמו, מערבבים צבעים ויוצקים אותם לעולמם האפור. ואז נוטשים. |