כמו מתוך בושה,נוצרת אותה בועה, בזמן משבר בעולם,

העולם היום עירום,כל כך קל לפגוע בכל אחד,בכל עם.

השבילים לא בטוחים יותר,השומרים עזבו את העמדות,

הותירו מאחור את השכפץ,אין מי שיגן יותר על תינוקות.

 

מותירים עולם עירום,כל כך קל היום לפגוע בחיי בן האדם,

הטנקים משמיעים חריקת שרשראות,הם יותירו הרס ודם.  

מטוסים שואגים זורעים חורבן,כולם בשם החופש בעולם,

אלוהים ברא הכל  ,שמים הרים,עצים ירוקים הכל בחינם.

 

הזמן חולף בהרס ,כל פעם פינה אחרת זועקת בעולם,

רק אתמול הייתה אותה מלחמת עולם עקובה מדם.

משהוא מוזר מתרחש ,כוכבי שביט נופלים מלמעלה,

מותירים שובלי אש בשמים,שואפים לרסק את האדמה.

 

העולם היום עירום ,ללא בושה מתנהל לו בעצלתיים,

פעם זה בוסניה,או עירק,הודו,אפריקה,או אינדיאנים.

גם ישראל וכל המזרח התיכון החדש,טובלים באש,

חשבתי לתומי ,מתי יתחיל העולם קצת למתבייש.

 

אז מה אמא רוסיה, כועסת את על כל הגרוזינים,

תאמיני לנו ,אפשר להסתדר אתם גם בריקודים.

רק לשנות את המנגינה,לא לנגן את מחול החרבות,

כולנו נחייה בשלווה, אולי נגיע בשלום לבית אבות.