מתוך שברי זכוכית קמתי,

סדוקה ומדממת.

 

את פצעיי חשפתי,

כואבת ושורפת.

 

את הנפש הפצועה

אשר בדרך כלל

נמצאת מאחורי חומה,

גדולה ואטומה.

 

אותה הבאתי אליך,

בשתי ידיים קפוצות

מגנות עליה,

סגורות.

 

ואת,

במקום לקבל אותה

אליך בצורה אוהבת

וחמה.

 

כל מה שעשית היה,

להשיב מלחמה.