עולם של אז מפי חמותי

14/08/2008 11:22 | מירי אפריאט סולימני
תמיד היא יושבת קמוטה בחוץ ורק תווי הפנים מראים כמה שנים נחרטו בפניה
סיפורים תמיד יש לה איך היא עזבה את ההורים ובאה לפה איך נתנו להם מקומות והם בחרו את המושב היא תמיד מספרת על החיים שם בגולה איך את כל הדברי חלב הם יצרו לבד בלי חומרים משמרים איך הם חיו כמה משפחות כשהיום בקושי חייה משפחה אחת ואני אוהבת לשמוע את הסיפורים שלה כי היום המנטליות שונה אין דברים כאלה
וחבל