כאב העצב מכאיב כל כך לי

במיוחד עכשיו כשאף אחד לא איתי

ברגע הזה שוכחים מהכל

תוהים אם השקט יחזור לשכון.

 

אני רק מתפללת תפילה ארוכה

שהכל יהיה בסדר כמו בעבר

שתעבור גם את זה

שיפסיק לכאוב הלב

שאני אבין, עכשיו זה לא רק אני.

 

המיקרופון הזה מכאיב לי באוזניים

אך הציליל הבוקע שקט מתמיד.

הדמעות שלי הופכות כאן למים

מים בים, מים מלוחים.

 

מחשבות משונות מתרוצצות לי בראש

על מצב שלא תהיה פה שיגמרו החדשות

שאשאר לבד, רק אני ועצמי

רועדת, פוחדת, השקט מחריש.

 

עברנו תקופות קלות וקשות

הצעד, הצחוק והבכי הראשון.

הכל ביחד והכל קצת לבד

רק רוצה אותך פה איתי ליד.

 

עכשיו שקט בחוץ

הציפורים כבר לא מצייצות

הן יודעות

ולי רק נשאר להצטער

על כל הפעמים שגרמתי לך לבכות

כי אני באמת, באמת אוהבת אותך