אני כבר לא יודעת

מה זה לקום בבוקר לאור ראשון

כבר לא יושבת בשולחן

כוס קפה, פרוסה, עיתון

כבר לא זוכרת מה זה לאכול

שוכחת מתי רק נפלתי למיטה

הקירות שונים

לא יכולה י להביט בפנים בכתמים

 

אני רק יודעת מה זה לחשוב

עלייך כל יום כל דקה

כל נשימה

ולהמשיך לאהוב

אני כותבץ בתקווה

שפעם תשמע

ותדע

שרק לחשוב אני יודעת