בחלומי פרחה חבצלת,
ברוכת גבעול,
מרובת עלעלים.
ופרפר מצוצלת לצוצלת,
יצא לצלול,
במי הטללים.
את הפרפר לא אשוב לראות,
חי בלי גוו-
חשוב כמת.
אך למה נעלמה לי זאת,
הנטועה ברגב,
ידידת אמת?