לקלף את כל הסדקים

שמשאירים איזה קרע

להתכבל מתחת לסדינים

הכה נוגעים תמיד לרגע

 

קילפה לגרד שיכבה מעליה

להפשיט את מה שנותר מכבר

ימים עברו

ללטף את התמונה שמוזנחת

ושבורה

היא

לגעת במה שנוגה ומלטף

מתקלף בי

 

את פניך לעבור עליהם

לקחת קצת מרגוע

שיתנתק שיחבק

את מה שפוצע על הריצפה

ושבור מנוח בלי כל

תזוזה מצידו

 

עלי שלת עפים מבעד לחלון

מכסים

את הטיפות שירדו ממני ממך

הם ליטפו את פניהם

 

פילגי מים טועפים הם

אותך

מלטפים ברכות משקרת

משכרת בך

ריקנות משאירה אבל ממלאת

לא לבד איתך

רואה את החיוך הנישקף מבעד

לתמונה הוא סורט אותך

ונישבר לו