חלמתי אותך...

01/09/2008 00:05 | צביקה הורוביץ

חלמתי אותך עימי בריחוף מופלג
בזהרי היום
הנה אנו מגביהים ראש אל תוך התכלת
התלויה כים במהופך
ואינה מיתכלה
הנה אנו באים בה ללא משקל,לא כובד
משתאים חיוך אל האדמה הרוחקת
מרפה מאיתנו כח משיכתה
שלא כדרך ארץ
וכל התכול הרב הזה מושח לנו
מישחת עינוג לוטפת
מתוך בריכה שמימית
ששמה דמיון..


מגביהים עוד
הנני נושאך בזרועותי
ואת קלילה מריקמה של תחרה
גם זר כוכבים של ניצוצות
אשר שאלתי לך מענקי הלילה
חוגג קורץ אורו סביב למיצחך
אני נושק לחיוכך
וגשם של זהרורי זהב וכסף
ניתך גולש עלינו
מתוך בריכה שמימית
ששמה דמיון...



והנה זה באנו בתוך ענן אפור
משחור
וזרזיפים של קור מתגלמים על העור
ואיני רואך ועפעפי דובקים
פתיתי צמרמורת
ואני אוחז בך ,גם אוחז
בכל הכח,כמתפלל:
לא אשמוט הפעם,לא אשמוט
בכל הכח...


כלה ענן,האיר השמש
ואני ניעור בפחד
אך הנה את וחיוך והנה השמש
מציאות ולא דמיון
מליל אמש