בועות באויר מרחפות, שוברות קרני אור, יוצרות כדורי צבע,

יושב אני תחת עץ, מנחש איזה בועה תעוף תתפוצץ בטבע.

טבלתי שוב בתוך מי סבון, נשפתי לתוך חור עגול של בועות,

הם עפו מולי, גנרלים, שרים, עורכי דין, ניצבים להם בשורות.

 

פו פו פו , איזה יופי להם ,הם עפים וחגים, הנה הם מתפוגגים,

אימא צדקת, ללא חינוך לערכים, אנו כמו אותם בועות נעלמים.

לא משנה כמה צבעונים אנו,כמה יודעים לדבר בלשון חלקלקות,

אנו מטפסים עם הרוח, מתפוצצים תוך כדי מעוף באותם רוחות.

 

לפתע נוחתת על זרועי בועה מנופחת, יפהפיה בשלל צבעים,

נכדי הקט נשף בה ,סבא סבא תפוצץ אותה מחא הוא כפיים.

אך אצלי הדמיון פורח, ביום כה יפה ,בגן המשחקים במודיעין,

ממולי שלטים של נבחרים, כמו בועות צבעוניות עליך מרצדים.

 

הלו סנשו פנשה, תפסיק לרדוף אחר כל אותם דון קישוטים,

בא שב איתי בדשא ,תפריח אלפי בועות סבון לכל הנכדים.

בועות באויר לא עולות כסף, הם לא מלכלכות את העיר,

אפשר להעלות אותם מעלה, הנה לבד יעלמו להם באויר.

 

הלו סרוונטסים שלי, תורידו מהר את אותם החמורים על סוסים,

מהר  יהפכו למפלצות רעבות,תאבונם יכלה את משלם המיסים.

עוד אני שוכב נרדם לי בכיף, בתוך ים של בועות אני מתבוסס,

הם נושאות אותי מעלה, מעלה באויר, כמו שלט חדש מתנוסס.