השיר האחרון03/09/2008 23:15 | צביקה הורוביץביום בו אדע כי כותב אני
את שירי האחרון
אוותר על שלל המדבריות הזהובים
המתפלשים לאין סוף
וכל הררי קדם
ועל סודם הכמוס של רכסי קרח הצפון
המתאפקים מול צריחת השחפים
אוותר
בעבור נקיק קט בסלע המוצק
מעל תהום
להיותו לי בית
מבתי שירי,האחרון
ביום בו אדע כי כותב אני
את שירי האחרון
אוותר על כל יערות העצים הגדולים
וכל שמיכת צמחי השדה
ואקח לי אך פרח קטון
תם ונפלא,צבעיו --הרכים מכולם
לשתלו בשורת ערוגות מילותי
ביום הזה,אוותר על כל המוני האדם
ומרקחת יצירות רוחם
כדי לשבת לידך
בנקיק הסלע
להגיש לך זה הפרח
ולקרוא לך זה השיר
שאת כתבת לי בחייך
בחיי...
|