מהפשטות שיונקת איזה שקר

כדי לעטוף

אל תמימות מסויימת לא

מובנת לכעס השתנה שרצית

לקטוף

 

מסתכלת על הקירות הלבנים

הם כבר הספיקו לומר לי

בין סדינים מתיפכים ניסגרים

ובמה שנישאר לי

 

יחפה הייתי כלו תפילותי

שארגיש בטוחה איתך

בין שיברי זכוכיות שנישמטו

על הריצפה

מסכות סדוקות

 

ללא לאות כך התהלכתי

שיכורה קלוט

כיין שמרוח על שפת

המידרכה

כמעט נופלת מכל מה ששתיתי

לרוויה

 

מה שניראה נכון אלו המבטים

שחשבו לרגע התחרטתי

מה שברחו ונעלמו אלו המעשים

שלרגע מהם לא תהיתי