אני ציפור עכשיו.

צופיי נתונים לחסדי כנפיי

משק דפי ההיסטוריה

החולפים דרך שירי-

ערש-דווי.

 

אני בדיה עכשיו.

קוראיי עוקבים בנאמנות

אחרי ימים טרופי קלפים

העוברים עליי מתוך

כריכת עורו.

 

אני קמט בשמלתה

של אמא-אדמה.

ובד בבד,

אני פרט בציורו

הנזעם של משיחי;

 

הניחו מבטיכם,

האמינו,

 

אני ציפור עכשיו.