כמו שושן שחור

אני עטוף באפילה

מסתיר פחדיי מאלו

שרדפוני עד עתה

כל צורריי

השוכנים לי מעבר לפינה

דרוכים לעת משבר

לעת רצון

להקרבה

שושן שחור אני

ולא ידעוני אדומים

בין האנשים אני

כלוא בדמדומים

שומריי על סף השער

מקווים גם הם

למכתי או נפילתי

לראות בי שחור הליל

שחור חיי

ושחור מותי.

 

שחור שושן

מבעד ערפל צלול עשן

נכבה אל כליו

מסתגר בעלעליו

בין חדריו

 

לעת מצוא הוא נפקח

נפרח

ומלבלב

טיב יופיו שחור

אך הוא כחוש להתחטב

ישוב הוא על צילו

כצל אנוש

נבדל מסובביו

הוא בצבעו

שושן שושן

מוזר בגן

שחור שושן

שחור

ואם אחפוץ לעת זריחה

האם קבלני אל האור?.