חזיון13/09/2008 10:27 | דגהחזיון
כהלך מדבר גופך,
חוליה על חוליה, נדבך ריפיון,
לדובב סודותיך ממרום הלהט,
לרטוט עד זוב זיפי מידותיך.
פורח בהוללות השיגיון,
כפריחת הרותם, הברקן ונר הלילה,
לאור לבנה במילואה בשיממון.
את אפלולי מחשכיך ללא היגיון,
בליל נדודים לנסוך בנווה,
כזאב השיטיון.
נברא בך מדבר,
מדבר האהבה.
והחזיון מתעורר לחיים...
הזכויות שמורות ! |