השאירו עלי את בגדי התום ,עד תום.,

לא בקשתי יותר מלהגשים לי, חלום.

היה לי טוב, כי הלכתי בשקט באשליה,

חשתי רטוב, מעצם המחשבה רק עליה.

 

העיניים דברו, הפה אליה מתמסר,

הצילו אל תשנו,תראו ליבי מתיסר. 

השאירו את בגדי התום,הם יפים,

הטעם סר באהבה, כולם שובבים.

 

הנה אביבית שהיתה מלכת הכיתה,

הסירה את ההינומה,עסוקה בביתה.

גם רחלי התמה ,כבר לא תמימה,

הספיקה להחליף בעלים שלושה.

 

רציתי שנשאר תמימים, רק ירוקים לעד,

צבע השפע לצעירים, הטבע  שלא מעד.

טבע הצמיחה בתום, בירוק יעטה חלום,

הטעם מתוק יותר,כמו תה עם נענע ביום.

 

אל תסירו אותם כל כך מהר, הם יפים,

השאירו  את בגדי התום, הם מיוחדים.

היום קשה למצא את אותם הבגדים,

גם לראותם בלבד אצל אותם ילדים.

 

להיות ירוק זה יפה, כי זאת היא התהילה,

להיות ירוק נאה, ללמוד מהטבע בבא השעה.

מי קבע לכם , שלהיות תמים זה היום בושה,

השאירו את בגדי התום, עד תום ,עד בא השעה.