בנבכי אהבתך,בכאב הגעגוע

למגע גופך.

 

בחסר שהותירו אלה שאינם,

בנגיעתם החסרה.

 

בהתבוננות בשמיים זרועי כוכבים

הניצוץ בו אותי מאירים.

 

בהשתאות חסרת נשימה,מביטה

ביופייך הנגוז שנעלם מחיי.

 

בהתחדשות החי על המת

הנצחי על האין.

 

בכוח שמעיר, אוסף, מאיר בי

ביש שממלא את האין שהותרת.

 

 בנצחון החיים על המתים שלנו

בכוחם שמניעים בנו.