שירת חווה15/09/2008 10:31 | מרגלית בר-צביהוי אדם
צמאתי למי עדן ניחוחות גופך העירום לוטפים גופי עלי דבש. מבין חרכי רקיעים הבטת בי כה תמים עיניך אזמרגדים בוערות נפשי איך השלכתי ימים של עדן בעד תפוח וארס נחש מחלחל תוכי איך שכחתי המיית הרוח חום גופך בגופי . חלפו זה מכבר ימים של עדן ובזיעת אפיך תרווה לילותי עודי מתבוססת בדם ואפר אוחזת בזרועות כלות חלומותי . חבקני אדם כי כלתה נפשי אל עדן אל עלי תאנה ומתיקות שפתותיך חבקני אדם כי שבעתי ארס ערמומיות הנחש הגואה בעצמותי .
|